משנת ארץ ישראל על משנה עבודה זרה ג׳:י׳:א׳-ה׳

10 עפ”י כתב יד קופמן

11 כיצד מבטלה – בהלכה מחלוקת מי רשאי לבטל עבודה זרה יהודי או ישראל להלן פ"ד מ"ד. ועוד חלוקה בין עבודה זרה של נוכרים לעבודה זרה של ישראל. כל זה איננו מעסיק את המשנה. היא מתמקדת בהגדרה של דרך 'ביטול' אשרה, ולא במי רשאי לבטל אשרה. סגנון המשנה קשה, ביטול מאן דכר שמיה לעיל? אמנם במשנה ב הצענו לפרש שמדובר במצב של ביטול, אך גם ראינו שהמונח 'ביטול' איננו נחוץ להבנת המשנה שם. אם משנתנו אכן מסבירה את משנה ב', הרי צריך להסיק ממנה שמשנה ב' מתפרשת ששבירה היא ביטול עבודה זרה.

12 על כל פנים מיקומה של המשנה שלנו קשה. בפרק הבא נידון עניין הביטול בהרחבה, ומקומה של משנתנו שם. יתר על כן המשנה להלן פ"ד מ"ד מתחילה במילים הזהות למשנתנו "כיצד מבטלה..." שם ה'כיצד' מסביר את המשפט הקודם. אבל תוכן שתי המשניות זו שלנו והמשנה בפרק ד שונה. אצלנו מדובר באשרה ושם בפסל, שם נדרשת פגימה של ממש, ובמשנתנו נזק קל וזניח מספיק.

13 על דרך ההשערה ניתן לשחזר את שלבי עריכת המסכת. העורך של המשנה רצה כנראה לרכז את כל דיני אשרה ברצף אחד. הווה אומר, שבמשנה קדומה כלשהי הייתה המשנה ערוכה לפי סוגי עבודה זרה, בית מקדש בית, בית מרחץ, אשירה, צלמים. עורך משנתנו הכיר עריכה זו ושייר לה שריד. בתוספתא, לעריכה זו לא נשאר זכר, וגם עורך משנתנו בסופו של דבר בחר בסידור אחר, אך הותיר כפילות מיותרת הנובעת בעיקר מתפישות הלכתיות מעט שונות בדבר דרך הביטול.

14 בדרכי הביטול ומעמדו נדון להלן בסוף משנה ה' בפרק הבא, ובמבוא.